• google plus
  • youtube

כללים לכתיבה אקדמית נכונה

קיימת הבנה שגויה ונפוצה, שכתיבה אקדמית היא פשוט הצגת נתונים הקשורים לנושא. חשוב להבין שכתיבה אקדמית היא כתיבה שונה מזו שאינה אקדמית או מכתיבה מסחרית, יש לה מערכת חוקים משלה והיא כרוכה במספר טכניקות, אשר לא נדרשות בכתיבה שאינה אקדמית.

חלק מהמטלות שלכם כסטודנטים, בכול מסלול שהוא, בין אם אתם סטודנטים ללימודי תואר ראשון במסלול חד חוגי, או במסלול רב תחומי – הוא להגיש עבודות כתובות אשר עונות על כללי הכתיבה האקדמית. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור עבודה אקדמית נכונה.

הימנעו משימוש בסיפורים בגוף ראשון או שני, אלא אם התבקשתם לכך באופן ספציפי

בכתיבה אקדמית עליכם להימנע משימוש ב׳אני׳, ׳אותי׳, ׳אותנו׳, ׳שלנו׳, או ׳אתה׳, ׳שלך׳ וכן הלאה. גם אם אתם פונים אל עצמכם כחוקרים של הנושא, התייחסו לעצמכם בגוף שלישי, למשל: ׳החוקר בדק״ או ׳עבודה זו בדקה׳.

לדוגמה: אם אתם מתכוונים לציין שהפרשנות תתבסס על ניתוח העובדות לפי השיקול האישי שלכם. כתבו: ׳הפרשנות תתבסס על ניתוח העובדות על פי שיקולו האישי של החוקר׳.

הפניות בכתיבה אקדמית - חשוב להזכיר את המקורות עליהם התבססתם

אחד ההיבטים החשובים ביותר בכתיבה האקדמית הוא סגנון ההפניה (referencing) למקורות. ישנם מספר סגנונות של הפניות, ויהיה עליכם להסתמך על השיטה הנדרשת במסלול הלימודים שלכם. לכן, חשוב מאוד שתדעו לפרטי פרטים את סגנון ההפניה הנדרש בעבודה שקיבלתם. אל תשכחו שבכתיבה אקדמית אין לרשום תוכן ללא הפניה למקור, ונסו לציין הפניה בערך כל 150-100 מילים.

הימנעו ממקורות כמו בלוגים, וויקיפדיה ואתרים מסחריים אחרים

הימנעו מלהסתמך על מקורות כמו בלוג, וויקיפדיה, אתר מסחרי – כמקור לעבודה שלכם, משום שיש בהם מידע מוטה ולא מהימן. מקורות אלה משתמשים במידע שהם מפרסמים כדי למכור חדשות, ולאו דווקא על מנת להוכיח את הטיעונים שלהם. ניתן להשתמש במידע מתוך ספרים, כתבי עת, פרסומים של הממשל וכדומה.

הימנעו משימוש בתבליטים ומספור בעבודה האקדמית

אתם לא אמורים להציג נתונים בעבודה האקדמית תוך שימוש בתבליטים או במספור, אלא אם המנחה שלכם ציין אחרת באופן ספציפי. נסו להחליף את התבליטים או המספור בהצהרות טכניות פשוטות וישירות.

הימנעו ממשפטים המתארים מחשבות אישיות

כשאתם כותבים את העבודה, הימנעו משילוב שיפוטיות או ניתוח אישי, והציגו את העובדות כפי שהן מופיעות במקור בו אתם משתמשים. המשמעות היא שאתם צריכים להימנע משימוש בשפה כגון: ׳אני מאמין׳, ׳אני מניח׳, ׳אני מרגיש׳, ׳לדעתי׳, וכן הלאה.

  • אל תשתמשו בקיצורים: בכתיבה אקדמית אמורים לכתוב את המילים במלואן. לפיכך, אסור להשתמש ב: סה״כ; גב׳, עפ״י, או ע״י.
  • אל תטענו טענות: בזמן הכתיבה אנחנו בדרך כלל מניחים שהקורא יודע על מה אנחנו מדברים. לדוגמה: ׳בימים אלה, מתקשה רכבת ישראל להתמודד עם מספר הנוסעים הגבוה׳. אבל בכתיבה אקדמית, אי אפשר לטעון טענה שכזאת מבלי לתמוך בה בציטוט ובהפניה מתאימה.

הציגו את העבודה בפורמט תקין

רבים מניחים שכתיבה אקדמית דורשת רק להציג טיעונים ומידע על הנושא. אבל, היא דורשת גם להציג את הטיעון והמידע בפורמט נוח וקריא, תוך שמירה על עקביות לאורך המסמך, כולל: סגנון הגופן, הרווח בין השורות, מרחב השוליים, גודל הכותרות ותת כותרות ומספור העמודים.

כל עבודה אקדמית צריכה לכלול דף שער ודף תוכן העניינים, כדי לסייע לקורא לנווט בעבודה. בנוסף, העבודה צריכה לכלול בסופה, רשימה ביבליוגרפית, נספחים, רשימת טבלאות ותמונות.

אל תעתיקו מעבודה אחרת

פלגיאט בכתיבה אדמית עלול להוביל לדחיית העבודה שלכם, ולתוצאות משפטיות נוספות. פלגיאט מתייחס לתוכן שלקחתם ממחברים אחרים, מבלי לציין את המקור עליו הסתמכתם. יש סוגים שונים של פלגיאט

  • פלגיאט ישיר
  • סידור שונה של המילים במשפט, פרפרזה
  • הסתרת מקורות
  • פלגיאט עצמי

אל תסטו מהנושא

במהלך הכתיבה קל מאוד לסטות מהנושא, ולהפליג לעולמות אחרים. רשמו לכם בראשי פרקים, כל אחד מיעדי העבודה, וחזרו לרשימה בכול פעם שאתם מסיימים לכתוב על נושא מסוים. בדקו אם הטענה או המידע תומכים ביעדים שלכם, בשאלות המחקר שלכם. בנוסף, מומלץ לקשר כל מידע וטענות עם הפסקאות הקודמות. כך תוכלו ליצור עבודה זורמת ונאותה.

מסקנת המחקר: מסקנה טובה היא זו שעונה על שאלות המחקר שלכם. חשוב לא לדון בפרטים שונים שיש להם קשר רחוק בלבד או שאינם קשורים כלל - למטרות העבודה שלכם.

צרו איתנו קשר עוד היום!